הנה כבר מתקרבים ובאים להם החגים וזה זמן מצוין עבור כל חברה להוציא לוחות שנה עבור  קהל לקוחותיה ועבור הקהל הרחב. בכל שנה אבא שלי מביא לי ערימה ענקית של לוחות שנה. כל החברות החקלאיות בארץ שולחות לו לוחות שנה מסוגים וגוונים שונים. בהתחלה זה נחמד לראות ערימות של לוחות שנה מסודרים להם בערימה במשרד, אולם לאחר זמן מה שהם נשארים להם שם על השולחן גלמודים, אתה מתחיל לחוש קצת עצב עבורם. שנה שלמה עברה לה ולוחות השנה מזכירים לנו דברים שאולי רצינו להדחיק כל השנה.

התבגרנו, כולם מתבגרים. לוחות השנה מעבר לעובדה שהם באמת שימושיים, גורמים לי תמיד לחשוב איך השנה הזאת עברה לה כל כך מהר ומה הצלחתי להספיק לעשות במהלכה. זה זמן לעשות חשבון נפש  עם עצמך ולנסות לסכם את השנה שהייתה מחד ומאידך להתכונן לביאת השנה החדשה. השנה הזאת החלטתי שלוחות השנה לא יעמדו יתומים במשרדו של אבי.  החלטתי לחלק לכל הפלוגה בה משרת אח שלי בנוסף לתפוח בדבש גם לוחות שנה חקלאיים. אני רוצה לקוות שאולי עכשיו, כאשר לוחות השנה מצאו להם סוף סוף אנשים שישתמשו בהם הלכה למעשה, אני גם אזכה להגיע לנחלה.

מי ייתן והשנה החדשה העומדת בפתחינו תעניק לנו אין ספור סיבות טובות להשתמש בלוחות שנה. חתונות, בריתות, אירוסין, טקס סיום של תואר באוניברסיטה, טקס סוף מסלול בצבא, הולדת נכד ועוד, הינם רק חלק מהאירועים שנאחל לנו שירשמו באותיות קידוש לבנה בלוחות השנה החדשים. לוחות שנה מבשרים גם על בוא הסתיו, הנחליאלי, על הופעת החצב, פתיחת שנת הלימודים ועוד. באופן אישי, יש לי סימפטיה ללוחות שנה קטנים. אולי זה משום שאני בחור צנוע מטבעי ואולי זה משום שלמען האמת גם השנה כמו בכל שנה, אני בטוח שלוחות השנה שלי יישארו ריקים.