כיפה היא פיסת בד, לרוב עגולה, אשר גברים לובשים על ראשם כאות חסידות. הדבר בעצם מסמן את ידיעתו של האדם כי יש מעליו כוח עליון שיש לכבדו. מדובר באקט של צניעות וחסידות.  המנהג לקוח מתוך מסכת שבת בתלמוד בבלי. במסכת זו ישנו תיאור של הדיינים היושבים כאשר על ראשם כיסוי. ככל שעבר הזמן הפכה הפסיקה הדתית בנושא הכיפות לקפדנית יותר, כאשר בהתחלה היה נהוג רק ללכת עימה לבית הכנסת ולאחר מכן נקבע שאין ללכת ללא כיפה על ראשך יותר מארבע אמות. בשנים האחרונות גם נשים נשואות קונסרבטיביות ורפורמיות החלו ללבוש כיפה, זאת כדי להראות שוויון בין המינים.
במרוצת השנים נוספו לכיפות תפקיד נוסף, בתחילה הן היו לסמל האדם היהודי ויצרו הבדלה בינו לבין הגויים. במרוצת השנים כאשר החברה החילונית יהודית גדלה והתרבתה הפכה הכיפה לסמל האדם הדתי. הכיפה מבדילה בין האדם הדתי לחילוני. בנוסף על כך, סוגי הכיפות השונות מבדילות לעיתים בין סוגי האמונה השונים אשר קיימים בתוך הציבור הדתי. הכיפה מסמלת את היותך חלק מציבור מסוים ובכך מאחדת את הציבור הדתי. הכיפות בעצם משייכות את היחיד אל הכלל. יש חילוקי דעות בעניין האלמנט החיובי או השלילי של הכיפה כסמל לדתיות. זאת בניגוד ללבישת הכיפה על-ידי חילוניים בטקסים חשובים במהלך חייהם (קידושין, לוויה, עליה למצוות) כמסמלת את השתייכותם לעם היהודי.

בשנים האחרונות הכיפה הפכה לסממן אישי. היא מתארת את מידת דתיותו, סגנון חייו, קבוצת הספורט אותה הוא אוהב, הלהקה אותה הוא מעריץ, היחידה הצבאית בה הוא משרת ועוד. אופנת הכיפות הפכה פופולארית בקרב בני הנוער ואנו עדים בשנים האחרונות למגוון רחב של דוגמאות שונות שניתן לבצע על כיפות. זאת כמובן, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות להדפיס, על כיפות בפרט ועל כמעט כל משטח בכלל, כל דוגמא, צורה, מילה או תמונה שתעלה בדעתכם. כמובן שהדבר נעשה במהירות, קלות ובאיכות הגבוהה ביותר.
אם לא דיי בכך, כיפות הפכו להיות גם מתנות ומזכרות מקובלות. כיפות עם הדפס המציין אירוע מסוים כדוגמת בר-מצווה הפכו למזכרת נפוצה, אשר ניתן לעשות בכמויות ולהעניק לכל באי האירוע. המזכרת גם שימושית לאותם בני משפחה חילוניים אשר הגיעו לאירוע העלייה לתורה ללא כיפה. כיפה עם הדפס אישי המראה קישור לאישיותו של האדם לו היא מוענקת נחשבת למתנה איכותית המראה על עומק הקשר הקיים בין מעניק המתנה למקבלה.