מערכות מיזוג אוויר מאז תחילת שנות האלפיים, מתפתחת תרבות הקניונים בקצב מהיר. יותר ויותר קניונים ומרכזי קניות גדולים מוקמים, אם במרכזי הערים ואם במתחמים ענקיים שהוקצו לכך מחוץ לעיר. אם פעם ישיבה בבית קפה או הליכה למסיבה היתה נחשבת לבילוי, הרי שבימים אלה הקפיצה לקניון נחשבת לבילוי לכל דבר. די אם נזכיר את מגדלי עזריאלי או את קניון רמת אביב המפותח והיוקרתי, או אפילו מתחם סינמה סיטי החדש יחסית בראשון לציון. מקומות אלו, מטבע הדברים, מושכים אליהם כמות גדולה של מבקרים, דבר המצריך התחשבות בהרבה פרטים טכניים: החל בעיצוב וכלה במערכות מיזוג אוויר מתקדמות בעלות הספק חזק שיכול לענות על תפוסה גבוהה של מבקרים במבנה. אין זה סוד שהקיץ הישראלי יכול להיות לעתים בלתי נסבל. על מנת להנעים את שהותם של המבקרים בקניונים, ישנה השקעה רבה בעיצוב, תכנון ובנייה חכמה של מערכות מיזוג אוויר למקומות ציבוריים גדולים. במקרה כזה אין מדובר במזגנים רגילים אלא במזגנים תעשייתיים כבדים הצורכים הרבה יותר חשמל. זוהי, אם שאלתם את עצמכם, אחת הסיבות למחירים המופקעים הנהוגים בבוטיקים ובחנויות האופנה, האלקטרוניקה ובמסעדות השוכנות בקניונים ובמרכזי הקניות הגדולים הללו: אתם אלה המשלמים חלק לא מבוטל מחשבון החשמל של הקניון או של בית הקולנוע, שמחיריהם גבוהים כמו היו ממוקמים בשדירה החמישית בניו יורק. גם מבנה הקניון הסטנדרטי אינו מקרי; הקניונים מתוכננים כך שהחנויות הפופולאריות ביותר נמצאות במקום הרחוק ביותר מן הכניסה וזאת במטרה לגרום למבקר לעבור כמה שיותר חנויות בדרך ולקנות כמה שיותר מוצרים. חנויות אלה, הממוקמות הרחק מן הכניסה, נקראות בשפה המקצועית "העוגן של הקניון". אך הקניון כשלעצמו אינו המצאה של השנים האחרונות ואף לא של המאה האחרונה. כבר ברומא היו מרכזי קניות מקורים. מרכזי קניות אלה אומנם היו קיימים ללא מערכות מיזוג אוויר מתקדמות שכל קניון מתהדר בהן בימים אלה, אך באותם ימים שימשו מרכזי הקניות המקורים האלה כקניון לכל דבר. את השם "קניון" המציא דוד עזריאלי כשבנה את קניון איילון בשנות השמונים. השם מתבסס על שתי מילים: "קניות" ו"חניון" – עקב היותו של קניון איילון מוקף באיזור חנייה גדול. הביטוי נקלט בציבור והוא משמש עכשיו ברוב הקניונים הגדולים.
| |
|