משרד השמה
בניגוד למדינות מסויימות באירופה, בישראל ישנם מקומות עבודה רבים אשר בהם התנאים הסוציאליים אינם מעוגנים בחוזה מסודר. כאשר עובד מודע לעובדה שאינו מקבל את התנאים הסוציאליים המגיעים לו, הדבר משפיע על שביעות רצונו ממקום העבודה ובמקרים לא מעטים גם על התפוקה היומית שלו, הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית.
במדינות כמו שבדיה, בהן פערי השכר נמוכים הרבה יותר מאשר בישראל, ישנם איגודים מקצועיים הדואגים להסדרים עם ההנהלה כך שכח הקנייה לא ייפגע. כמובן שמצבם המבוסס ממילא של מדינות כמו שבדיה רק מזרז תהליכים ומאפשר הסכמים אלה וכל זאת לטובת העובדים.
בישראל, כאשר מחוסר עבודה מתחיל בתהליך של חיפוש עבודה, עדיף אם יפנה למשרד השמה, שכן גוף מסוג זה משמש רק כלי תיווך בין העובד והעסק שבו יעבוד. מכיוון שבישראל המצב לא בדיוק דומה למדינות מעין שבדיה והדרך עוד רחוקה לאוטופיה מעין זו, עדיף אם העובד יקבל את תנאיו הסוציאליים מן המעסיק; מן הידועות הוא שמציאת עבודה בחברה לכח אדם מעכבת את קבלת התנאים הסוציאליים, מכיוון שהמעסיק והמעביד של אותו עובד הינם שני גופים שונים.
גם הבדלי התרבויות בין המדינות השונות מהוות טריגר בנושא; במדינות אירופה המפותחות ישנה מודעות ציבורית גבוהה יותר ברוב התחומים החברתייים והדבר מזרז חקיקה ושמירה על הזכויות הסוציאליות של העובד. ההשוואה בין מדינת ישראל, הקיימת בקושי 70 שנה למדינות מפותחות יותר מבחינה חברתית הקיימות מאות שנים – הינה השוואה שממנה ניתן ללמוד מעט על הסיבות לתנאים הסוציאליים המשופרים שמקבלים העובדים במדינות המפותחות יותר. הדבר טמון במודעות וחינוך לזכויות העובד.
משרד השמה בעל ניסיון בהשמת עובדים הינו גוף מקצועי למציאת עבודה, אך מודע לעובדה שהמודעות לתנאים סוציאליים בישראל גוברת ולכן במעמד הצעת המישרה למועמד היא מפרטת גם את התנאים הסוציאליים; מגמה זו לא היתה נהוגה בעבר והיא משמשת לשתי מטרות: האחת היא בעצם לשבח את המישרה על מנת לבצע השמה. המטרה השניה היא גילוי נאות; המועמד ירצה לדעת על תנאי העסקתו מבחינה סוציאלית. מידע זה חשוב למועמדים מסויימים כמעט כמו גובה השכר עצמו.